חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק בש"א 167444/07

: | גרסת הדפסה
ת"א, בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
167444-07,19266-07
15.10.2007
בפני :
סובל משה

- נגד -
:
לוי כתריאל
 :
צעירי רינה
החלטה

1.         מבוא

בפני בקשה שהגיש המבקש ביום 21.8.07, ולפיה על ביהמ"ש לדחות על הסף את התובענה שהגישה כנגדו המשיבה ביום 21.2.07, וזאת בשל טענת התיישנות (להלן: "הבקשה").

תגובת  המשיבה, בה היא מביעה את התנגדותה לבקשה, הוגשה ביום 28.8.07. (להלן:"תגובת המשיבה").

2.         טענות המבקש

המבקש טוען כי חובו לכאורה כלפי המשיבה התגבש כבר במרץ 1993 הוא המועד בו שילמה לו המשיבה תשלומי יתר לטענתה.

היות וממועד זה חלפו למעלה מ - 7 שנים, הרי שדינה של מרבית התביעה להדחות על הסף מחמת התיישנות.

כאמור, כל טענה של המשיבה המבוססת על עילה אשר נולדה לפני יום 21.2.00, התיישנה זה מכבר ולכן יש להפחית את הסך של 14,047$ שהינם 60,261 ש"ח בערכם היום.

3.         טענות המשיבה

יש לדחות את בקשת המבקש מהנימוקים הבאים:

א.     ההתיישנות בישראל הינה התיישנות דיונית ולא מהותית. היות והצדדים הסכימו ביניהם כי רק בסוף תקופת השכירות יתבצע חשבון סופי רטרואקטיבי, הרי שרק ממועד זה מתחיל מירוץ ההתיישנות.

ב.      רק בתחילת שנת 2007 משמסר לה המבקש את המחברת ובה פרטי התשלומים ששילמה, גילתה המשיבה כי היא שילמה לו תשלומי יתר. כלומר, טרם חלפה תקופת ההתיישנות המנויה בחוק

4.         דיון והכרעה

התקנה הדנה בדחייה על הסף היא תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.

הנחיה כללית, שיש לראות בה את המדיניות השיפוטית הרצויה, היא כי דחיית תובענה על הסף "בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה" (ע"א 83 / 693 שמעון שמש נ' רשם המקרקעין תל אביב יפו מ (2) 668, עמוד 668).

הסיבה לכך היא שבדחיית התובענה מהטעמים המנויים בתקנה 101 לא יבוא הסכסוך לפתרונו, ויש להעדיף תמיד את הדיון הענייני ואת ההכרעה בסכסוך לגופו של עניין (ראה בספרו של א' גורן, " סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה חמישית, עמ' 134).

סיבה זו מקבלת משנה תוקף במקרה שלפנינו, היות והכרעה לפיה התביעה נדחית על הסף תהווה מעשה בית דין ותחסום את דרכו של המשיב להגיש תובענה חדשה.

5.          תחילת מרוץ ההתיישנות - אימתי?

מסעיף 6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 עולה כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.

מכאן שלקביעת היום שבו נולדה עילת התובענה יש חשיבות ממדרגה ראשונה, היות וזהו היום אשר ממנו מתחיל מניין תקופת ההתיישנות (ז' יהודאי, " דיני התיישנות בישראל" כרך א', עמ' 40).

כמו במקרים רבים, גם במקרה שלפנינו חלוקים הצדדים בשאלה "מתי נולדה עילת התביעה".

ביום 24.2.93 נחתם הסכם שכירות בין המבקש והמשיבה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>